הליך הגישור

תקשורת מקרבת (בעולם נפוץ השימוש במונח "תקשורת לא-אלימה", Nonviolent Communication), היא גישה אשר פותחה בשנות ה-60 על ידי הפסיכולוג האמריקאי ד"ר מרשאל ב. רוזנברג. הגישה מציעה שיטה סדורה לניהול תקשורת יעילה ולפתרון קונפליקטים, אי-הבנות וסכסוכים.
 

תפיסת העולם של התקשורת המקרבת הינה כי כל התנהגות אנושית נובעת מצורך פנימי המניע לפעולה והיא אינה תוצר של גירוי חיצוני. משכך, פתרון קונפליקטים על פי תפיסת התקשורת המקרבת, מצריך בראש ובראשונה זיהוי הצרכים של כל אחד מהצדדים באופן נטול האשמות וביקורת.
 

הצרכים של כל אחד מהצדדים לרוב אינם נהירים גם לאדם עצמו, והם נסתרים מאחורי רגשות, אינטרסים ועמדות. על כן, זיהויים של הצרכים מחייב התבוננות מעמיקה יותר פנימה.
 

יישום מודל התקשורת המקרבת מתייחס הן לדובר והן למקשיב. המודל מאפשר מצד אחד הקשבה אמפטית של המקשיב, ומהצד השני ביטוי עצמי מדויק ובהיר. כמובן שבמסגרת בירור קונפליקט תפקידים אלו מתהפכים - תחילה צד אחד מדבר והשני מקשיב, ובהמשך המקשיב הופך לדובר והדובר מקבל את תפקיד המקשיב.
 

גילויים של צורכי הצדדים  מאפשר את חידוש החיבור האנושי, הגברת האמון הבין-אישי והגברת הנכונות למציאת פתרון. גילוי הצרכים אף מאפשר ניסוח פתרונות חדשים ויצירתיים יותר. באופן זה, גישת התקשורת המקרבת מעודדת תקשורת יעילה ומועילה יותר.
 

את התקשורת המקרבת ניתן ליישום בכל מישורי היחסים הבין אישיים - במשפחה, בארגונים, בעסקים, במוסדות ממשל, במערכות חינוך ובחברה בכלל.
 
מודל התקשורת המקרבת
 

המודל היישומי של התקשורת המקרבת מתמקד בארבעה שלבים:
 

• התבוננות - פירוט עובדתי אובייקטיבי של המקרה.  הפירוט נטול פרשנויות וניתוחים.
   

• רגשות - פירוט הרגשות אשר הוצפו בעקבות האירוע. פירוט הרגשות הנו נטול האשמות, ביקורתיות או שיפוטיות. הנחת המוצא הנה אחריות של האדם על רגשותיו.
   

• צרכים - פירוט הצרכים הלא נענים אשר הם למעשה יוצרי הפרשנות הרגשית. הפירוט אינו כולל דרכי פעולה למילוי הצורך.
   

• בקשות - ניסוח בקשה ספציפית, ברורה, חיובית (לא מה לא לעשות, אלא מה כן לעשות), וברת ביצוע. הבקשה אינה דרישה, הוראה או ציווי ואף לא משאלה.
   

בהתאם, אדם המבקש לבטא את עצמו ברוח התקשורת המקרבת יציין תחילה את המאורע אליו הוא מתייחס באופן אובייקטיבי ונטול רגשות, לאחר מכן יתאר את הרגשות שהוא חווה עקב האירוע (ללא האשמות), יעמוד על הצרכים העמודים מאחורי הרגשות הללו, ולבסוף ינסח בקשה ברורה וספציפית.
 

אדם המבקש להפעיל הקשבה אמפטית ברוח התקשורת המקרבת, יקשיב באופן פעיל לצד השני ובתום דבריו יתאר בשפתו את האירוע העובדתי, יעמוד על הרגשות והצרכים כפי שתוארו על ידי הצד השני, ויוודא הבנה מצידו בנוגע לבקשה שבוטאה.
 

שיח ברוח הנ"ל יבטיח תחושת הקלה, הכלה, העצמה וחיבור בין שני הצדדים. החיבור הנ"ל יאפשר את העמקת הקשר ויעודד איתור פתרונות מיטיבים ומיטביים.

תקשורת מקרבת וגישור
 

סל הכלים הגישורי כולל מיומנויות רבות להובלת הידברות בין הצדדים אך אינו כולל בהכרח שימוש בכלים של תקשורת מקרבת. הוספת מיומנות זו לטכניקות הגישור מבטיחה שליטה בלהבות הסכסוך ומעודדת מציאת פתרון והעמקת מערכת היחסים בין הצדדים.

אור יונה הנה עורכת דין ומגשרת. לצד טכניקות ומיומנויות מעולם הגישור, מפעילה את עקרונות גישת התקשורת המקרבת, והכל בכדי להנחות את הצדדים ליישוב המחלוקת בדרכי שלום ותוך הפקת רווח הדדי. לכל שאלה ועניין הנכם מוזמנים/ות ליצור קשר.