הליך הגישור

בחברה המודרנית הדרך ה"מסורתית" ליישוב סכסוכים הנה על ידי הליך משפטי. ואולם, בעשרות השנים האחרונות התפתחה קשת של אפשרויות נוספות ליישוב סכסוכים, אחת מהאפשרויות הנ"ל הנה גישור.
 

הגישור הנו הליך יישוב סכסוכים במסגרתו נעזרים הצדדים המתעמתים בצד שלישי, ניטרלי, המסייע להם להגיע להסדר מרצון של חילוקי הדעות בניהם, וזאת מבלי שיש לאותו צד שלישי, המגשר,  כוח להכריע בסכסוך.
 

תפיסת העולם הגישורית סוברת כי באמצעות זיהוי והבנת  האינטרסים העומדים בבסיס הסכסוך, יכולים הצדדים להגיע לפתרון הסכסוך באופן המאפשר רווח הדדי.   הסכסוך לא רק שהינו טבעי אלא שהוא טומן בחובו הזדמנות לשינוי חיובי ואפשרות להעמקת ושיפור מערכת היחסים שהינה מושא הגישור.

​

בניגוד להליך המשפטי, הליך הגישור הנו הליך וולנטרי ורצוני לחלוטין אשר מבוסס לכל אורכו על הסכמת הצדדים - הסכמת הצדדים להשתתף בהליך והסכמת הצדדים לפתרון המחלוקת בדרך שנבחרה על ידם. משכך, השליטה על ההליך ועל תוצאות הסכסוך נתונה לחלוטין בידי הצדדים. המשמעות המסתברת כי על פי רוב שביעות הרצון של צדדים לגישור גדולה יותר מאשר בהליכים אחרים.

​

מאפייני הגישור
לאור האמור ניתן לעמוד על מספר מאפיינים עיקריים של הליך הגישור:

• רצוני - ההשתתפות בהליך מתחילתו ועד סופו תלויה אך ורק ברצונם של הצדדים. 
   

• שליטה מלאה של הצדדים על ההליך - למגשר אין כח הכרעה. תפקידו ומיומנותו נוגעת להנחיית ההדברות.
   

• ממוקד ויעיל - יש חשיבות לדינמיקה גישורית ולכן לוחות הזמנים מיידים ותכופים. 
   

• פתרון מנוסח על ידי הצדדים ומותאם לצורכיהם- הפתרון מתייחס לאינטרסים ולצרכים של כלל המעורבים באופן ייעודי, מדויק ומותאם. 
   

• שיפור התקשורת בין הצדדים והטבת מערכת היחסים - ההליך מתקיים באווירה מכבדת ונעימה, הצדדים משתפים פעולה לצורך זיהוי הצרכים והאינטרסים המעורבים. הפועל היוצא הנו תקשורת יעילה ומועילה גם לעתיד לבוא.
   

• הסכם מחייב המביא לסיום המחלוקת - הסכם הגישור הנו הסכם מחייב, באישורו של בית המשפט מקבל כח של פסק דין. 

​

גישור- העיגון המשפטי

​

סעיף 79(ג) לחוק בתי המשפט[נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע את יסודותיו המשפטיים של הליך הגישור. הסעיף מסמיך את בית המשפט להעביר תובענה המתנהלת בבית המשפט לגישור. גישור, כך קובע החוק הנו בו מגשר נטול כח הכרעה מסייע לצדדים ליישב את המחלוקות בניהם. הסעיף קובע מספר עניינים נוספים ובהם עיכוב ההליכים המשפטים עד למיצוי הליכי הגישור, חיסיון הליך הגישור וכן התוקף המשפטי של הסדר גישור אשר אושר על ידי בית המשפט. 
תקנות בית המשפט (גישור), תשנ"ג- 1993, מעניקות עיגון נוסף וקובעות במפורט את הפרוצדורות השייכות להליך הגישור כמו גם את חובת המגשר והצדדים לנהוג בתום לב. 

​

תקנות הסדר האזרחי, תשמ"ד- 1984, קובעות בפרק ז'1 חובת גישור. כך, כל הליך אזרחי ששווי מעל 75,000 חייב בקיום פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) עם מגשר מטעם בית המשפט וזאת במטרה לבחון את אפשרות יישוב הסכסוך על דרך הגישור. יתר על כן, תיקון עדכני לחוק אשר עתיד להכנס לתוקפו בתחילת 2021 קובע חובה גורפת של ניהול דיון מקדמי בין הצדדים לפני הבירור המשפטי, וזאת על מנת לבחון אופציה של יישוב הסכסוך באמצעות גישור. 

​

זאת ועוד, בני זוג המבקשים לפתוח הליך שעניינו סכסוך משפחתי בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, חייבים להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך משפחתי בכדי לבחון אופציית יישוב הסכסוך על דרך הגישור. 

אם כן, הליך הגישור זוכה לעיגון נרחב ומעמד משפטי מבוסס. תפקידו של המגשר כמו גם כללי נהלי העבודה ואמות המידה לפעילות כולן זוכות לעיגון חוקי. יתר על כן, המגמה השלטת גם בעולם המשפט הנה בחינת אפשרות ליישוב הסכסוך על דרך הגישור עוד לפני תחילת ההליך המשפטי, וזאת מתוך הכרה ביתרונותיו המובהקים של ההליך.  

​

מתלבטים לגבי התאמת הליך הגישור לצורכיכם? זקוקים למידע נוסף? צור/י קשר. אור יונה הנה עורכת דין ומגשרת מוסמכת בתחום העסקי והמשפחתי, ותשמח לסייע לכם בכל שאלה ועניין.